<h1>יבמות פ"ח ע"א</h1>
<h2>דף קכב.</h2>
ושמשיאין את האשה על פי עד אחד בפרק אחרון דיבמות א"ר עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעיבור שנה מצאתי נחמיה איש בבלי אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן אבא וכו'. משמע שסמך על קבלתו ועשה מעשה. גרסינן בספרי [פ' שופטים פיסקא קפ"ח] לא יקום עד אחד באיש אין לי אלא לדיני נפשות וכו' עד אין לי אלא לעדות איש לעדות אשה מנין ת"ל לכל עון [וגו'] ואם סופנו לרבות את האשה מה ת"ל באיש לומר לך לעון אינו קם אבל קם הוא באשה להשיאה דברי רבי יהודה. ר' יוסי אומר לעון אינו קם אבל קם הוא לשבועה א"ר יוסי ק"ו וכו'. אם לא שרבי יוסי דורש לשבועה הייתי אומר רבי יהודה לאסמכתא בעלמא דריש לקרא. דהא אין דבר שבערוה פחות משנים כדאיתא בהלכה ראשונה דהאשה רבה
